עברו שבועיים מאז המבצע הכושל.
תרז עסוקה בניסיון לשחרר את הגורים החטופים. אבל מה קורה בזמן הזה עם ג'וני? קבלו קטע קטן ממה שהולך בחיים שלו

פאק. שיט. פאק. הוא אכל אותה.

עוד לפני שדלתות המעלית נפתחות, הריח המוכר של תרז כבר משתלט על מערכת האוורור. ג'וני מורח על הפנים את החיוך הרגוע-כלום-לא-קרה שלו ומנסה להיראות אדיש.

חצי מהדברים בחיים שלו מתנהלים כשהוא מנסה להיראות אדיש. לרוב זה מצליח. כולם לוקחים אותו הרבה פחות ברצינות ככה ומניחים לו בשקט. ומה בנאדם צריך בעולם הזה? שלא יתערבבו לו בעניינים ויניחו לו לעשות מה שהוא רוצה. אבל לתרז, שפנריר ישמור עליה, יש נטייה להיכנס לפינות מיותרות.

ג'וני מקמט את האף, וזה מקשה עליו לשמור על החיוך המזויף. המעלית מסריחה מחרדה נוראית ומהריח הקצת חריף שתרז מדיפה מאז שעברה את שבועת הדם.

אופק, הגבר שלצדו, מרחרח את האוויר בבהלה. "מה זה? רואה?"

הבחור לא עף על רואים. האמת שהוא לא עף על אנימלים בכללי. הם נפגשו לפני שבועיים באיזה מסיבה של חדחושים בירושלים, כשג'וני יצא לצוד את הדייט החדחושי הבא שלו.

אבל כל החדחושים נמחקו לו מהמוח באותו ערב. הוא קלט את האנימלי היחיד ברחבה בשנייה שדרך במקום, וזהו. שום דבר אחר לא עניין אותו. היה לאופק ריח פראי, שילוב מוזר של קפה ונענע וחום גוף.

הייתה דרושה פה עבודת שכנוע רצינית, אבל בסוף אופק הסכים לרקוד איתו. ואחר כך גם לבוא לבקר במגדל.

"ג'וני," אופק מכווץ את עיניו החתוליות בהבעה מאוימת. גופו הגמיש זז בתנועה חדה אחורה, כאילו שיש לו לאן לברוח כאן. שערו המקורזל נופל על מצחו, ושפתיו הדקיקות פשוקות בצורה מזמינה.

אם הוא לא היה מפוחד כל כך, זה היה יכול להיות מראה יפהפה.

"ג'וני!"

פאק. "אל תדאג, היא אחלה," ג'וני מספיק ללחוש בעידוד רגע לפני שתרז נכנסת פנימה, בסערת ריחות נוראית של לחץ, מבוכה ומה שהיה יכול להיות רק דאגה חמוצה במיוחד.

אופק מתכווץ וג'וני לא מצליח לעצור את עצמו. ידו נשלחת ותופסת את אצבעותיו החמות. הוא לא מהלוחמים שנותנים ידיים, אבל משהו חמים ניצת בו כשהבחור נרגע מעט.

אה. לא רק ליואב יש את מגע הקסם.

תרז מברברת משהו, אבל ג'וני לא ממש מקשיב. אופק פולט גלי פחד שחונקים את החלל הקטן. ג'וני ממש נאלץ להחזיק את עצמו במקום כדי לא ליפול. אגודלו מלטף את כף היד של אופק, מנסה להרגיע. גלי הפחד מתעדנים, אבל לא נעלמים.

היא מנסה להציג את עצמה. פאק.

"אתם לא מכירים," ג'וני אומר לפני שתרז תתחיל. "וגם לא תכירו."

"למה ככה? לא תכיר לי את החבר החדש שלך?"

אופק עוד רגע נמס לשלולית של אימה. בשם פנריר, הם רק היו אמורים לצאת לטיול, לא להפחיד את הבחור למוות. "לאן את הולכת?" הוא מעביר נושא כשהמעלית נעצרת בקומה 15. הקומה של איזי ודין.

הוא לא ראה את איזי המסכנה כבר – כבר – מאז מה שקרה. ודין עדיין נעלם. כל הקומה שלהם הריחה כמו משהו שמת ונרקב מתחת למיטה.

"אה. בהצלחה עם זה."

תרז נראית כאילו שום ברכת הצלחה לא תעזור לה. היא יוצאת בהבעה אומללה והמעלית נסגרת אחריה לפני שג'וני מספיק לומר עוד משהו.

ואולי טוב שכך, כי אופק הגיע לקצה שלו. הוא חיוור וצהבהב באותו זמן. איך זה אפשרי בכלל?

"היי," ג'וני רוכן אליו בעדינות, "אתה בסדר?"

"לא אמרת שאתה גר עם הרואה שלך," אופק מאשים בעיניים פגועות.

"כי זה לא משנה. אמרתי לך שלא יפגעו בך פה," ג'וני מנמיך את קולו ומרחיק תלתל סורר מהפנים החתוליות של הבחור. "וזה מה שיקרה."

מילון המונחים הגדול של "הרואה"!

אנימל: בני אדם שיכולים לשנות את צורתם לחיות. יכולת זו אפשרה להם לשמור זהותם בסוד, בזמן שההומו ספיאנס (שקורה לעצמו אדם) השתלט על העולם. האנימלים מפוזרים ברחבי העולם וחיים בקהילות סגורות שנקראות שבטים.

חדחוש: בני אדם שאינם אנימלים. החושים שלהם חלשים, והם קצת עיוורים, קצת חירשים ולא מסוגלים לשנות צורה. הם נקראים חד חושים על שם החוש היחיד שחזק אצלם - הדיבור (וכן, האנימלים יודעים שהדיבור הוא לא אחד מחמשת החושים).

רואה: ראש השבט. הרואה לא יכול לשנות את צורתו לטוטם השבט, אבל הוא יכול לראות ולזמן חזיונות על עתיד בני השבט, ובכך להגן על בני השבט. הרואה נבחר על ידי האלים הקטנים בגיל שמונה, בטקס שנקרא "גילוי הייעוד".

חכם: אנימל בעל יכולות חזקות יותר מהאחרים. כמו הרואים, החכמים לא יכולים לשנות את צורתם. אך הם יכולים לזמן חזיונות על כל השבטים בטריטוריה שלהם, ויש לחלקם יכולות נוספות. תפקידם להגן על השבטים בטריטוריה שלהם. החכמים מתגלים בטקס גילוי הייעוד, בדיוק כמו הרואים.

ברסרקר/ וולי: הברסרקר הוא הסגן של הרואה ומספר שתיים בהיררכיה השבטית. בטריטוריה של מועצת נווה מדבר, הסגן נקרא וולי. בשם ברסרקר משתמשים שבט הזאב האפור ושבט הדוב, שהיגרו לטריטוריה לפני כחמש מאות שנים מאזור אירלנד.

יוצר טוטם: מכונים גם האלים הקטנים. אלו האלים שנותנים לשבטים את כוחם ומגנים עליהם. יוצר הטוטם יופיע בפני השבט בצורת הטוטם שלו. הוא או היא יבחרו את הרואים של השבט.

הטוטם: החיה אליה יכול האנימל להשתנות. ישנם טוטמים מכל הסוגים, כל עוד החיה קיימת על כדור הארץ ולא נכחדה.

לוחם יוצר: הלוחמים של השבט. כל לוחמי השבטים בטריטוריה של מועצת נווה מדבר מתחנכים בגיארוס, האקדמיה ללוחמי יוצר. הם מגיעים לשם בגיל שמונה ונשארים שם עד גיל שש עשרה, בתנאי פנימיה.

הלהקה הראשונה: זוהי הלהקה של הרואה. הלהקה הראשונה מורכבת מהרואה, הברסרקר שלו ומספר לוחמים מובחרים שתפקידם להגן על הרואה בחייהם. הלהקה הראשונה היא גם המשפחה של הרואה, והיחידים בשבט שיכולים להביט לו בעיניים ולדבר איתו כאילו הוא בן משפחה.

הלהקה השנייה, השלישית והרביעית: הלהקות השניות בהיררכיה בדרך כלל מורכבות מלוחמי ולוחמות יוצר. מספר להקות הלוחמים תלוי בגודל השבט.

האימהות הגדולות: זהו המוסד שמייצג את בני השבט בפני הרואה. האימהות הגדולות עומדות בראש הלהקות שמרכיבות את השבט. אמא גדולה יכולה לנהל להקה של עשרות בני השבט, והיא תוחלף בבתה הבכורה.

המעגל: המקום בו מתנהלים האירועים החשובים של השבט. טקסים שונים, מליאות יחד עם האימהות הגדולות ועוד. המעגל של שבט הזאב האפור נמצא מחוץ לכפר הרים.

מועצת החכמים: המועצה היא הגוף ששולט במספר שבטים שנמצאים בטריטוריה שלה. המועצה מורכבת מ12 חכמים, שניים לכל טוטם.

השבטים המאוחדים: הארגון הבינלאומי של האנימלים, מקביל לאומות המאוחדות. תפקידו להגן ולשמור על האנימלים ברחבי העולם. הש"מ הוקם לאחר שהתגלה שבט הדודואים שנרצח במאוריציוס.

גיארוס: האקדמיה ללוחמי יוצר של מועצות החכמים בשטח שבין יוון למערב טורקיה. יש אקדמיות נוספות במקומות אחרים בעולם. האקדמיה יושבת על אי בודד בשם "גיארוס", אליו אפשר להגיע בסירת מנועים. החדחושים נמנעים מלהגיע לשם בימינו.

האל הגדול: אתום, יצר את העולם מהרוק שלו. האלים הקטנים הם הילדים שלו.

הרואים והשבטים בטריטוריית נווה מדבר

טריטוריית נווה מדבר מורכבת מתשע שבטים שונים, שלחלקם יש את אותו טוטם. למשל, קיימים בטריטוריה הזו שני שבטי זאב, שלכל אחד מהם רואה משלו. השבטים מתפללים לאותו אל קטן, למרות שלפעמים הוא מופיע בשמות שונים.

ברחבי העולם יש שבטים רבים עם טוטמים זהים, ואנימלים יתייחסו לשבטים האלו כאילו הם שבטים אחים - וישמחו לקשרי מסחר וזיווגים איתם.